מדד המגדר 2015: תמונת מצב מגדרית

צוות שוות: חנה הרצוג, נעמי חזן, הגר צמרת-קרצ'ר, רונה ברייר-גארב, הדס בן אליהו

מדד המגדר של שוות – המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי רב עוצמה לבחינת רמת האי-שוויון בין גברים לנשים בישראל לאורך זמן. דוח מדד המגדר 2015 הוא הפרסום השלישי של המדד, והוא עוקב אחר התפתחות האי-שוויון המגדרי בישראל משנת 2004 ועד שנת 2013.

מדד המגדר הוא הראשון מסוגו הבוחן אי-שוויון מגדרי במגוון רב של תחומי חיים באותה מדינה, ולכן נותן תמונת עומק של המבנה החברתי הממוגדר בישראל. ייחודו של המדד הוא בהוספה המתמדת של ממדים ואינדיקטורים המאפשרים להציע תמונת מצב מגדרית רחבה ומעמיקה. הנתונים שהוא מספק מאפשרים לו להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל, ולשמש כלי חיוני בידי החברה האזרחית בכלל, וארגוני נשים בפרט, בעיצוב סדר יום ותוכניות פעולה המכוונים לסגירת פערים חברתיים באשר הם.

מדד המגדר 2015 מציג תמונה מפורטת של מצב האי-שוויון ב-11 תחומי חיים: השכלה, שוק העבודה, המגדור המקצועי, עוני, עוצמה – פוליטית וכלכלית, מצב משפחתי, זמן, אלימות כלפי נשים, בריאות, החברה הערבית, והפריפריה בישראל, והוא מאפשר למדוד את רמת האי-שוויון בכל תחום בנפרד, ובו בזמן להציע תמונה כוללת של מצב האי-שוויון המגדרי בישראל.

מדד המגדר - ממדים ואינדיקטורים

הממצא הבולט ביותר המתקבל מהתמונה הרב-שנתית של האי-שוויון בין נשים לגברים בישראל הוא שאין כמעט הבדל בין שנת המדידה הראשונה – 2004 – לשנת המדידה האחרונה – 2013. במהלך עשור שלם אי-אפשר לזהות שיפור של ממש באי-שוויון. אמנם היו עליות ומורדות במהלך השנים שנבחנו, אך אי-אפשר להצביע על מגמה אחידה של צמצום האי-שוויון.

אי-שוויון מגדרי לאורך השנים

צמצום מסוים באי-שוויון בשנים האחרונות בולט בשלושה ממדים: החברה הערבית, העוני והעוצמה, אך צמצום זה נובע חלקו מהרעה כללית בהיבטים תעסוקתיים בקרב גברים ונשים כאחד, ולא משיפור במצבן של נשים. כמו כן, על אף השיפור עומק האי-שוויון בכל הממדים נותר גבוה, בייחוד בממדי העוצמה, שוק העבודה והמגדור המקצועי. ממצאים אלו מעידים על האתגר העצום והמתמשך שעדיין ניצב לפנינו בכל הנוגע לקידום השוויון בין נשים לגברים בישראל.

אי-שוויון בתחומים שונים

אחד הגורמים העיקריים ליציבות הפער המגדרי ולמגמה המתונה, אך לא חד-משמעית, של צמצומו הוא עומק הפער בממד שוק העבודה. בכל האינדיקטורים בממד זה – ההשתתפות בשוק העבודה, השכר, שיעור עובדי חברות כוח אדם, חלקיות המשרה ועומק הסגרגציה התעסוקתית – הפער עמוק ויציב. זאת ועוד, הפער המגדרי בממד העוצמה הוא העמוק והיציב ביותר לאורך השנים. אמנם באינדיקטור של ייצוג פוליטי, שבדק את ייצוג הנשים בממשלה, נמצא צמצום של הפער המגדרי, אך צמצום זה אינו נובע משיפור של ממש בייצוג הנשים, אלא בעיקר מהקטנת הממשלה, שהביאה לירידה במספר השרים הגברים בעוד מספר השרות נשאר ללא שינוי.

 

אי-שוויון מגדרי בזירות של עוצמה פוליטית וכלכלית

אי-שוויון - מדד העוצמה

הממד היחיד שבו הפער המגדרי הצטמצם במידה מובהקת במהלך שנות המדידה הוא ממד ההשכלה: לא רק שאין פערים בין נשים לגברים במספר שנות הלימוד, אלא שהמגדור בתחום ההשכלה קטן עם השנים,  כלומר נשים רוכשות השכלה בתחומים רבים יותר מבעבר לצורך השתלבות מוצלחת יותר בשוק העבודה. פירוש הדבר שנשים רוכשות הון אנושי כדי להשתלב בזירה הציבורית, אך אינן מצליחות לתרגמו להישגים בשוק העבודה ולצמצום הפערים בעוצמה הפוליטית והכלכלית. הן נתקלות בחסמים מבניים ותרבותיים המקשים עליהן לעשות זאת.

בחינה לעומק של נתונים אלו – צמצום הפער בממד ההשכלה לעומת יציבותו בממד העוצמה ובממד שוק העבודה – מעלה שתי תובנות עיקריות: הראשונה היא שאמנם נשים משקיעות זמן ומאמץ כדי לרכוש כלים להשתלבות בשוק העבודה, אך הבידול בהשכלה הגבוהה עדיין עמוק, והוא אחד הגורמים לפער המגדרי בתחום זה;  התובנה השנייה, שאינה בלתי תלויה בקודמתה, היא שיש לחפש את ההסבר לפער המגדרי במבנה העומק של שוק העבודה. מבנה זה הוא במידה רבה תוצר של חלוקת התפקידים הממוגדרת בכל הנוגע לעבודות הבית ולטיפול במשפחה, והוא פוגע ביכולתן של נשים להגיע לעמדות כוח כלכליות ופוליטיות. מכאן שאין להטיל את האחריות לכך על הנשים לבדן, אלא על החברה כולה. רק אסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית בכל תחומי החיים תוכל להוליד שינוי מדיניות שיוביל לצמצום האישוויון בין נשים לגברים.

 

מסקנות: פער מגדרי כנקודת מבט על כלל החברה 

המבט המגדרי מחייב לא רק לעקוב אחר השינויים בפער בין נשים לגברים במגוון תחומים, אלא גם לשאול אילו תהליכים משתקפים במגמות אלו. נמצא שבמרבית הממדים שנמדדו השיפור לאורך השנים במצב הנשים מלווה בשיפור דומה במצב הגברים, ולפיכך הפער נשאר יציב למדי. מנגד, הצמצום בפער המגדרי מעיד בדרך כלל על הרעה במצב הכללי, כלומר על מציאות שבה לגברים ולנשים גם יחד יש פחות הזדמנויות. להלן שתיים מן המסקנות העיקריות העולות ממדד 2015 לצד הממצאים הרלוונטיים להן:

א. צמצום הפערים בולט בהצטלבויות של מיקום חברתי ומגדר:

  • נמצא פער קטן יותר בין נשים לגברים בפריפריה לעומת המרכז, אם כי גם בפריפריה יש פער לרעת הנשים. ואולם נתון זה אינו מעיד על שיפור במצב הנשים, אלא על מבנה הזדמנויות מצומצם בפריפריה המשפיע על גברים ועל נשים כאחד.
  • בהשוואה בין החברה היהודית לחברה הערבית ניכר כי בחברה הערבית האי-שוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה – באינדיקטורים של שכר חודשי ושכר לשעה – נמוך יותר לעומת כלל האוכלוסייה. ואולם נתון זה מעיד בעיקר על סיכוייהם הנמוכים של הגברים הערבים בשוק העבודה ולא על התקדמות לקראת שוויון מגדרי.

ב. צמצום הפערים עשוי להעיד על הרעה במצב הגברים והנשים כאחד:

  • היחס בין נשים לגברים בשכר החודשי הממוצע הצטמצם מעט (0.68 לעומת 0.66) בשנים 2010—2012, אלא שהצמצום נבע מירידה בשכר הממוצע של הגברים ולא מעלייה של ממש בשכר הנשים.
  • הפער בין שיעור הנשים לשיעור הגברים המועסקים במשרה חלקית הצטמצם בשנים האחרונות, ואינדיקטור זה תרם רבות להפחתת האי-שוויון המגדרי בתחום שוק העבודה, אלא שהצמצום נבע בעיקר מהעלייה בשיעור הגברים המועסקים במשרה חלקית (אם כי עדיין נשים מועסקות פי שניים יותר מגברים באופן העסקה זה). מגמה זו, יותר משהיא מעידה על שיפור במצב הנשים היא מעידה על הידרדרות בהיצע העבודה ובתנאי התעסוקה, הפוגעת בגברים ובנשים כאחד.
  • הפער בין שיעור הנשים לשיעור הגברים המועסקים בחברות כוח אדם נסגר. מדד 2015 מראה ששיעור הגברים עובדי חברות כוח אדם השתווה לשיעור הנשים. ואולם הדבר מעיד יותר מכול על הרעת תנאי העבודה של העובדים הגברים – שהרי העסקה בדרך זו משמעה ביטחון תעסוקתי קטן יותר וזכויות סוציאליות מעטות יותר – ועל התרחבות שוק העבודה המעורער.
  • הפער בין נשים לגברים בכל הנוגע להטבות מעסיקים לעובדים במשרה מלאה – אינדיקטור חדש במדד 2015 – הצטמצם גם הוא, אך גם כאן אין הצמצום נובע משיפור במצבן של הנשים, אלא מירידה בהטבות המוענקות לגברים.
  • בשנים 2009—2013 קטן הפער בין נשים לגברים בקרב מקבלי הבטחת הכנסה, אך גם נתון זה נובע מהפחתת הקצבה לבני שני המינים. הפחתה זו צמצמה את האי-שוויון בתחום העוני, אך לא את שיעור העוני.

המלצות מדיניות

מדד המגדר מפנה את תשומת הלב להיבטים רבים של אי-שוויון בין נשים לגברים, וממצאיו מסייעים לזיהוי מדויק של התחומים המחייבים התערבות ותכנון מדיניות. לכן המדד יכול לשמש מצפן לתוכנית הפעולה שעל גיבושה החליטה הממשלה בדצמבר 2014, שמטרתה לקדם שוויון מגדרי בכל תחומי החיים ולהטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית, ובכלל זה בתהליכים של תכנון, עיצוב וקביעת מדיניות. בהקשר זה מדגיש המדד שנשים (וגברים) אינן קבוצה חברתית הומוגנית, ולכן האסטרטגיה של הטמעת חשיבה מגדרית לקידום שוויון צריכה להביא בחשבון את האינטרסים ואת הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות וממיקומים חברתיים שונים. כמו כן, ההשלכות של תוכניות פעולה, חוקים, סוגי מדיניות והקצאות משאבים צריכות להיבחן בראי הצרכים הנבדלים של נשים מקבוצות שונות, כדי להבטיח שהצדק והשוויון המגדרי לא יהיו נחלתן של נשים משכבה מסוימת בלבד.

הטמעת חשיבה מגדרית כאסטרטגיה לקידום שוויון מגדרי היא מהלך חדשני המצריך מיומנויות ובסיסי ידע חדשים. לשם כך נדרשת הכשרה המותאמת לקהלי יעד שונים – מקבלי החלטות בכל הדרגים, ממונות על מעמד האישה ויועצות למעמד האישה ולשוויון מגדרי. סוגיה זו זוכה להכרה בהחלטת הממשלה שנזכרה לעיל, ויישומה ייצור את התשתית המקצועית הנדרשת כדי להטמיע חשיבה מגדרית בתהליכי התכנון, הקצאת המשאבים וקביעת המדיניות בכל הרמות.

המחסור המתמשך בנתונים רגישי מגדר מעלה את הצורך בחקיקה שתעגן איסוף נתונים במבט מגדרי באופן שיטתי ורציף. מסד נתונים כזה ישמש תשתית ומנוף לקידום השוויון המגדרי בתחומים השונים. כדי לייצר את תשתית הנתונים הזאת נדרשת הטמעה של חשיבה מגדרית גם בקרב הגופים המייצרים ואוספים נתונים, כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והביטוח הלאומי, ובקרב גופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים.

 

 

 

 * הנתונים ודוח מדד המגדר המלא מופיעים באתר מדד המגדר: http://www.genderindex.vanleer.org.il

הגיבו באמצעות הפייסבוק

תגובות

Share This:

השאירו תגובה

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*

נגישות
סגור סרגל הנגשה